sources mekorot - Is Gematria accepted by all?

It is widely accepted that each letter of the Hebrew alphabet has a Gematria (numerical value) attached to it. These numerical values often provide insight when comparing one Gematria to either another Gematria, or a significant number in Judaism. We possibly even learn out Halacha from gematria.

Are there any authorities that reject the existence of this numerical value system, and/or the meaning and insights that they provide? I am looking for Rishonim preferably, or Achronim.

Answer

Ibn Ezra appears to reject gematria as a means of discovering meaning. In response to Rashi's equating the 318 men with Eliezer (see Genesis 14:14), he writes:

" חניכיו - שחנכם פעמים רבות במלחמה ואם לא נזכר. וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו."

"and the count of the letters Eliezer is by way of derash, for the Scriptures does not speak in gematria, for anyone who wishes is able to cast any name for good or for bad. Rather the name is as its simple implication."

As I discuss in this post, it seems that he regards this as allegorical, because one can twist gematria any which way one chooses. To emphasize the point, note that when Ibn Ezra says that a midrash is דרך דרש, he does not mean that it is a historical fact which happens to be a midrash. It is obvious that this is a midrash, which comes from a midrashic source and employs midrashic methods. Rather, he is saying that there is a homiletic point, a "drush", which Chazal wish to convey, and they use the midrash as a way of clothing that point. So the midrash is not historical, nor is it a way of extracting any intended meaning from the text.

Also, here is another instance in which Ibn Ezra is silent in the face of gematria. This is interpretable in different ways, but see his comment on Rut 2:

[ב, יז] ויהי כאיפה שעורים. פעם אחת שאלני אדם, מה טעם באיפה שעורים. אמרתי לו, אין טעם לשאלה הזאת, כי הכתוב ספר מה היה. אז נקלותי בעיניו, ויאמר לי כי יש לו טעם, ואני החרשתי ממנו ולא שאלתיו. והנה בא ביום אחד ואמר לי, כי יש לו טעמים הרבה. האחד שראתה רות בדרך נבואה כי עתיד היה אחד מבניה להעמיד עמוד על שם בעלה, וטעם 'איפה' - צ"ו רמונים שהיו על העמוד, וזה בגימטריא 'איפה', ופירוש 'שעורים' כמו 'שיעורים' כמו 'שער בנפשו'. וטעם אחר, 'ויהי' - שתי מלות, ארמית ועברית. והיא כאשר ראתה שיתלה אבשלום שהוא מבניה, והנה כ"ף עם אל"ף רמז לשנות אבשלום במותו. ואחר כך 'איפה שערים' - לשון רבים, בעבור היותו כבד עליו. וטעם אחר, כי תחילת אות כאיפה עם תחילת שעורים הוא בגמטריא 'ישי' שהוא צדיק גמור. אז שמח וישב לבו בקרבו.