Bavli, M'gila 5 amud 2, cites a doubt as to when the m'gila is read in T'verya: on the fourteenth of Adar, as in most places, or on the fifteenth, as in a city walled since the time of Y'hoshua. The doubt arises because T'verya is walled except for its sea-facing side: is that side considered walled, since it's protected, or not, since it is open to the outside? In fact, as codified in Mishna B'rura 688:9, T'verya reads the m'gila both days, for this reason.
So a sea-facing side is a doubtful wall.
Consider Manhattan. Assume for the sake of argument that it's been an island since the time of Y'hoshua. Then it's been doubtfully walled since the time of Y'hoshua and so should read both days. Yet I've never heard of anyone reading two days in Manhattan — or on any other island.
- Why not?
- Is it perhaps because the city must have been inhabited since the time of Y'hoshua? If so, is that rule stated anywhere? I've never heard of it. And then what about the island-city of Kythnos, which has been inhabited that long? If Jews settle there, would they read both days?
- Do any halachic opinions maintain that islands (that have been islands since the time of Y'hoshua) should read both days?
Answer
I gave a Shiur on this last year. Here is my summary of the reasons to be lenient. Much of this is based on a piece in קובץ פרי תמרים אדר תשמ"ז by Rav Ezriel Kahn. (Its also worth looking up the תשובה מאהבה חלק א' סי' ר"י.)
1) Rav Chaim Kanievsky - Because of the changing of the tides and shorelines and the like we don’t really know whether it was surrounded by water (he actually said whether it even existed) during the days of Yehoshua Bin Nun.
דולה ומשקה סוף עמ' רמ"ה – "שאלה: אם יש אי בים, האם תלוי בספק הגמ' בימה של טבריה האם הוי חומה, ויקראו בט"ו מספק. תשובה: יתכן שלא הי' אי בימי יב"נ ורק אח"כ העלה הים שרטון".
Interestingly, the Geography of Manhattan has changed drastically. Marble Hill used to be connected to Manhattan before it was connected to the Bronx and the Rest of North American mainland but it was possible to wade from the mainland to Marble Hill. I haven't found a source that tells us whether water that you could wade through counts as a wall. Also, although its clear the Native Americans waded through that water I did not find any sources as to what things had been like during the times of Yehoshua Bin Nun.
2) There is also a Machlokes whether walled cities in Chutz La’aretz qualify.
ר"ן מגילה ריש ב. בדפי הרי"ף - ואיכא מ"ד דכיון דבמוקפין חומה תלינן ביהושע דוקא בארץ אבל בחו"ל אפי' מוקפין חומה מימות יהושע קורין בי"ד מה ענין יהושע בחו"ל ועוד דבגמרא אמרינן דילפינן פרזי פרזי כתיב הכא היושבים בערי הפרזות וכתיב התם לבד מערי הפרזי מה להלן מוקפות דידהו מימות יהושע אף כאן מוקפות דידהו מימות יהושע ולבד מערי הפרזי בארץ ישראל כתיב
We do Pasken cities in Chutz La’aretz qualify, but you can still use it as a Snif.
3) It probably wasn’t dwelled at the time of Yehoshua Bin Nun and many hold it has to have been dwelled in at that time to qualify.
4) Even if it was dwelled (the Lenape Indians may have been in Manhattan then. Its not clear) it’s possible that they didn’t live in the whole thing (the Lenape Indians generally lived in groups of 25-50 people and never in groups bigger than 300. That doesn't take up a particularly significant percentage of Manhattan). For example, Australia doesn’t qualify as a walled city, or more extreme, the Americas don’t qualify because the wall isn’t specifically around the city.
5) We may not Pasken like Chizkiah. The Rambam, Shulchan Aruch, Tur, Rif, and Rosh all don’t bring the Din of Yamah Chomasah (possibly because we Pasken that we do learn out from Batei Arei Chomah/because we Pasken like Rebbi based on one of the final two answers and therefore Teveriah reads on 14th), the first big name to bring it is the Magen Avraham.
תשובה מאהבה חלק א' סי' ר"י - ולכאורה צ"ע דהרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור וש"ע השמיטו הך ספיקא דחזקי' אם הים חשוב חומה זולת המג"א סי' תרפ"ח סק"ד מביאו להלכה פסוקה וכו' .
6) Even if we do, it’s likely only a Middas Chassidus (based on the Geonim, unlike the Rambam).
ר"ן על הרי"ף מגילה סוף ב. - ולענין עיירות המסופקות אם הן מוקפין חומה מימות יהושע בן נון או לא הורו הגאונים ז"ל שהולכין בהן אחר רוב עיירות שרובן אינן מוקפות חומה מימות יהושע וקורין בהן בי"ד ועוד שאפילו תאמר שהוא ספק שקול ה"ל ספק של דבריהם ולקולא ונמצא פטורות בשניהם ומבטל ממנו בודאי מקרא מגילה לפיכך קורא בראשון ופטור בשני ודאמרינן בגמרא [דף ה ב] אטבריא והוצל שהיו קורין בהן בארבעה עשר ובחמשה עשר במדת חסידות היו נוהגין כן משום ספקא דטבריא דתליא במגניא ומכסיא ובהוצל מפני שהיו נחלקין בה בקבלתו זה אומר מוקפת וזה אומר אינה מוקפת והיו קורין בלא ברכה דספק דדבריהם לא בעי ברוכי כדאיתא בפרק במה מדליקין [דף כג א] אלא שראוי לברך בארבעה עשר מפני שהולכין אחר רוב העולם והרמב"ם ז"ל כתב בפרק ה' מהלכות מגילה עיר שהיא ספק קורין בה בשני הימים ובליליהן אבל אין מברכין על קריאתה אלא בי"ד הואיל והוא זמן קריאה לרוב העולם:
7) The Maggid Mishneh brings that some hold that the whole concept of reading on the 15th if you are unsure if the city was walled during the time of Yehoshua Bin Nun may not apply outside of Eretz Yisrael. Although the Maggid Mishneh himself feels that you should follow the Rambam this as well may be used a Snif.
ויש מי שכתב שלא חשו לספק זה אלא בא''י שהיו עריהם ידועות בשעת התקנה מחמת דין בית בבתי ערי חומה אבל בח''ל מעיקרא כך התקינו שכל שהוא ספק לא יקראו אלא בי''ד.
I do just want to point out that if you'd be Machmir on Manhattan there would be room to be Machmir (should you so desire) on Queens, Brooklyn, Passaic, Bronx, Monsey, and more depending how you hold about Nireh and Samuch. However:
a. The Birkei Yosef says that any city that we’re Mesupak on whether it is walled or not doesn’t have a Din of Samuch.
- ברכי יוסף אורח חיים סימן תרפ"ח אות ט'
אם בכרך קרו בי"ד וט"ו מספק, הכפרים הנראים וסמוכים קרו בי"ד, דלא אמרו דהם ככרך אלא כשהכרך קרו בט"ו לבד, אבל אם הכרך עצמו מסופק, הנראה וסמוך קרו בי"ד. הרב משאת משה בתשו' הנז'. והכי מסתברא, דכיון דאעיקרא הא דסמוך ונראה חידוש הוא למגילה, משא"כ בבתי ערי חומה, כמש"ל. תסגי לן ודאן, דקרו בט"ו לחוד, לדרוש סמוכים כמשפטן, אבל היכא דכרכים גופייהו יספוק עלימו, הסמוך ונראה דינן כעיירות דעלמא.
b. Many Poskim explain the R that the Din of Samuch/Nir’eh only applies to a small city that’s secondary to a big city.
ריטב"א ב. סוף ד"ה כרכים המוקפין חומה מיב"ן קורין בט"ו
והכא נמי כל היכא דמגנו ויש בה צד הקף חומה מיב"ן עשאוה כמוקפ' גמורה כגון כרך והסמוך לו דכיון דסמוך לכרך מוקף ומגנו בתוכו בעת צרה ובהדי הדדי קיימי ומשתתפי דינא הוא דליקרו הדי הדדי
No comments:
Post a Comment